לפני מספר חודשים התקשרה אלי ד"ר ליה אטינגר, הרכזת האקדמית של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית. היא סיפרה שארגנה לאחרונה פאנל של אקטיביסטים סביבתיים שידברו בפני מנהיגים. כשחיפשה מועמדים מתאימים למשימה היא שמעה על פעיל סביבה חסידי, רהוט במיוחד, שעשוי להתאים. ד"ר אטינגר שיתפה אותי כי חששה תחילה שמא אותו פעיל סביבה חרדי יעמוד בצילם של המשתתפים האחרים, כולם בעלי קילומטרז' גבוה יותר במשימות מסוג זה. עם זאת, ברגע האמת, התבדו כל חששותיה: אותו פעיל צעיר וחרדי הרשים את כל הנוכחים בידע וברטוריקה שלו.
כששוחחה איתו לאחר הפאנל, הסתבר לד"ר אטינגר כי הצעיר אינו רק שותף למיזמי סביבה רוחביים בחזותו החרדית המלאה, אלא עובד גם כמדריך לציבור החרדי במרכז הצפרות בירושלים. "אני בוגר המדרשה החסידית של נצח", הוא אמר. "המיומנויות שרכשתי שם מאפשרות לי לעשות את כל מה שאני עושה, לשתף פעולה עם סביבתנים מכל המגזרים – ולהישאר חרדי".
הקרדיט למדרשה החסידית של נצח הוא זה ששלח את ד"ר אטינגר להתקשר אלי ולשתף אותי בסיפור. כמנכ"ל רשת נצח, המשתייכת לזרם הממלכתי-חרדי, מדרשה זו היא אחד ממוסדות הדגל שלנו. אחד המאפיינים הייחודיים של רשת התיכונים של נצח הוא תכנית לימודים לטיפוח כישורי חיים לכיתות ט-י"ב, תכנית שהיא אחד הקורסים הפופולריים ביותר שלנו. תכנית כישורי חיים זו אף נרכשת ומוטמעת על ידי בתי ספר אחרים מחוץ לרשת נצח, מתוך הכרה בייחודיותה וביעילותה. לתכנית זו ייחס הבוגר האקטיביסט שלנו את הצלחתו בתחום הפעולה שבחר לעצמו – והוא אינו הבוגר הראשון ממנו קיבלנו ד"ש כזה.
החיים עצמם
תכניות לימוד להקניית כישורי חיים הן למעשה הגשר שאנחנו בונים בין בית הספר לעולם המעשה. גם בתי הספר הטובים ביותר, בעלי ההישגים החינוכיים המרשימים ביותר, עלולים לטפח מבלי משים בועה מנותקת, בה התלמידים אינם לומדים בהתאם לאתגרים שיעמדו בפניהם מחוץ למישור האקדמי. עשורים של מחקר, למרבה המזל, ביססו כבר את הטעות בגישה הזו, ונתקשה כיום למצוא מערכת חינוכית שאינה מכירה בכך שתפקידה להכין את התלמידים לחיים, לא רק להצלחה במבחנים.
בישראל, תוכנית כישורי חיים הינה תחום ליבה חובה בתכנית הלימודים מהגיל הרך ועד כיתה י"ב. התכנית מבוססת על שיח בין התלמידים ואנשי החינוך, ומטרתה להכין את התלמידים להתמודדות עם אתגרי החיים ומצבי חיים בשגרה ובעת חירום, בהווה ובעתיד. התכנית מתייחסת למגוון רחב של מצבי חיים ומשימות חיים תואמי גיל והתפתחות, ונותנת מענה גם להתמודדות עם סוגיות העולות כצורך השעה בכיתה, בבית הספר, בישוב, בארץ ובעולם.
בית הספר הוא המסגרת האידיאלית לרכישת כישורי חיים בגיל הילדות והנעורים. לצד העובדה שטיפוח כישורי חיים מדגיש את הרלוונטיות של ההוראה הבית ספרית לכל תחומי חייו של התלמיד, רכישת כישורי חיים עשויה לסייע לתלמידים להיות בטוחים ומאושרים יותר גם בבית הספר עצמו. בבית הספר מתקיימות מערכות יחסים שונות, תלמידים נחשפים למצבים בין-אישיים מגוונים, ביניהם גם מצבי סיכון, ונדרשות בו התמודדויות הן ברמה האישית והן ברמה החברתית.
כישורי חיים בציבור החרדי - היעדר למידה מוכוונת חיים כמקור להעמקת פערים
אולם, לא כל התלמידים בישראל זוכים לרכוש כישורי חיים במסגרת החינוכית בה הם לומדים. שיעור התלמידים החרדים (בנים) בגילאי 14-18 שלומדים ורוכשים כישורי חיים, מיומנויות למידה, ומקצועות ליבה מקרב אוכלוסיית התלמידים החרדית עומד על כ-1% מכלל התלמידים החרדים בגיל 14-18, ועל כ- 10% מכלל התלמידים החרדים הלומדים במוסדות שבפיקוח משרד החינוך.
להזנחת תחום כישורי החיים ישנה השפעה לא רק על רווחתם הנוכחית של תלמידים. תכניות כישורי החיים של משרד החינוך שמות דגש, בין השאר, על פיתוח מיומנויות רכות כמו חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, תקשורת בינאישית, פתרון בעיות, עבודת צוות וכן הלאה. מיומנויות רכות אלה הן בעלות חשיבות מרובה בשוק העבודה של המאה העשרים ואחת, ובהיעדרן יתקשו בוגרי מערכת החינוך להשתלב בהצלחה בשוק התעסוקה.
החרדיות הישראלית, ברובה, אימצה עם השנים את גישתו של ה'חתם סופר' (הרב משה סופר, 1762-1839), שנחשב במחקר כ'רב האורתודוקסי הראשון' במשמעות העכשווית של המושג. גישה זו דוגלת בהסתגרות ובהתבדלות כדי להגן על היהדות ההלכתית המסורתית. בהתאם לכך, הציבור החרדי מנסה לצמצם את המפגש עם האחר למינימום האפשרי, דבר המזין את השסעים החברתיים ההולכים ומעמיקים בחברה הישראלית, ואת יחסי אי האמון בין הקבוצות השונות.
גישת ההתבדלות של המגזר החרדי באה לידי ביטוי, בין השאר, במערכות חינוך פרטיות ופרטיות-למחצה, שאינן מחויבות לתכנית לימודי הליבה של משרד החינוך. ההתבדלות, מבחינה זו, מזינה את עצמה. בעוד שמיקודו של החינוך החרדי בלימודי הקודש מקשה על רבים מבוגריו להשתלב בעולם התעסוקה, היעדר המיומנויות הרכות המוקנות ברוב מוסדות החינוך בישראל דרך תכניות כישורי חיים, מעמיק עוד יותר את אתגר ההשתלבות.
פיתוח פתרונות מותאמים
כדי לתת מענה מתאים בתחום זה, פיתחה רשת 'נצח' תכנית כישורי חיים ייחודית, הזוכה, כאמור, לפופולריות רבה. תכנית זו מותאמת לציבור תלמידים חרדי הן בצורה והן בתכנים.
כך למשל, כשנעסוק בנושא דיבור בפני קהל, נשלב גם מקורות חז"ליים המתחברים לעולם התוכן הערכי של התלמידים. גם בגזרת התוכן יהיו הבדלים. בנושאים כמו שימוש בסמים ובאלכוהול נעסוק פחות מהמקובל בחינוך הממלכתי הכללי - פשוט משום שהם נפוצים הרבה פחות בקרב התלמידים שלנו.
כל יחידות הלימוד של תכנית כישורי החיים שלנו נמסרות לא כשיעור פרונטלי אלא כסדנא, במסגרתה נדרשים התלמידים לבצע משימות ולשתף פעולה. פורמט זה מאתגר את התלמידים לפתח יכולת פתרון בעיות, כישורים בינאישיים, מודעות סביבתית, חשיבה ביקורתית וכן הלאה. הם לומדים על חשיבות החיים המשותפים ורוכשים את ארגז הכלים הדרוש לכבוד הדדי, דו-קיום ושיתופי פעולה בין-מגזריים. הלמידה הרגשית והחברתית המתבצעת במסגרת תכנית זו הייתה אחד מהרכיבים שזיכו את המדרשה בפרס האקלים החינוכי מטעם משרד החינוך בשנת תשע"ח.
יזמות חינוכית כערוץ לקידום תהליכים בוני מיומנויות רכות
אני מאמין כי את עבודת הקודש של הקניית כישורי חיים לתלמידי חרדים יש להמשיך ביתר שאת במוסדות נצח – אך אין להסתפק בכך. אנחנו מנסים להרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו דרך הקמת מרכז הפצה, שיאפשר בעתיד לתכנית כישורי החיים שבנינו להגיע לקהל תלמידים רחב ככל הניתן. בנוסף, אני סבור שיש לעשות הכל כדי לשלב תכניות כישורי חיים גם בזרם החינוכי המסורתי של הציבור החרדי. כך למשל, ניתן כיום למצוא ישיבות קטנות המשתפות פעולה עם שילוב תכנים מסוג זה (מותאמים-תרבותית, כמובן) בתכנית הלימודים. קיימת חשיבות גדולה גם לתכניות כמו 'חנוך' של הג'וינט, המקדמות רכישת מיומנויות רכות בקרב צעירים חרדים שכבר סיימו את חוק לימודיהם.
מעבר ליוזמות אלה, שהן בעיקרן יוזמות מערכתיות המחלחלות 'מלמעלה', אני סבור ואף שואף לכך שיזמות חינוכית בחברה החרדית תהווה דרך אפקטיבית לקידום העיסוק בכישורי חיים דרך אנשי החינוך בשדה המכירים טוב מכולם את צרכי תלמידיהם ואת המגבלות וההזדמנויות שעומדות מולם. כדי להוביל שינוי ממשי בשטח, כזה שיוטמע בעומקו, כדאי לקדם יזמות חינוכית של מורים ומנהלים שיפתחו תכניות מקוריות לקידום כישורי חיים. אנשי חינוך יזמים שיקבלו סיוע תוכני מותאם לאוכלוסיה ויאפשרו להפיץ מגוון תכנים, מוצרים וכלי עבודה חינוכיים לאנשי החינוך סביבם יהוו סוכני שינוי המקדמים את צעירי החברה החרדית לעבר השתלבות והצלחה.
גם תהליכי היזמות עצמם עשויים להוות דרך לפתח כישורי חיים ומיומנויות רכות מגוונות בחברה החרדית. אנשי חינוך ותלמידים שיצמחו כיוזמי תכניות ופעילויות ויובילו יוזמות מקוריות ויצירתיות בתחום המיומנויות יחזקו מטבע התהליך היזמי את כישורי חיים שלהם: עבודה בצוות, חשיבה יצירתית, התמודדות עם אתגרים ואי-הסכמות, חלימה, הגשמה, רתימת שותפים, הצגת מסר מול קהל ועוד ועוד. היזמות החינוכית בעצמה עשויה להיות דרך לחיזוק מיומנויות הנדרשות לחיים בחברה, כמו גם ה"פירות" שלה שיולידו תכניות, תכנים וכלים בנושא.
מבין המשובים הרבים שאני רגיל לקבל על תכנית כישורי החיים של 'נצח', נוגעת לליבי יותר מכל פנייתם של הורי תלמידים, המבקשים שנפתח מרכז הכשרה לכישורי חיים גם עבורם. הם מבחינים בכך שכישוריהם הבין-אישיים של ילדיהם מתפתחים בצורה יוצאת דופן, ומצרים על מה שהחמיצו בעצמם. בעיני, אין חותמת משמעותית יותר לחיוניות הפעילות החינוכית בתחום זה ולצורך ליזום הרחבה והעמקה שלו. אם כל מורה טוב הוא מורה לחיים, מה ערכו של מורה טוב המכין לחיים עצמם?