בעבר נערכנו ללמידה והוראה במאה ה-21 והיום אנחנו נערכים ללמידה אחרי תקופת הקורונה. ההסכמה בקרב אנשי החינוך היא שכעת, אחרי הקורונה, יבלטו, בין היתר, שתי השפעות מרכזיות: א. יותר עצמאות ואוטונומיה של הלומדים ו - ב. פחות ריכוזיות בכל המערכת. אם נסכים עם שתי הערכות אלו, הרי שעלינו להתכונן למצב בו נאפשר לתלמידים לפתח את אותה אוטונומיה מצופה, וכמובן שעם אוטונומיה מגיעה גם יזמות.

הבה נפרוס כנפיים וננסה לראות את האפשרויות שנפתחות בפנינו.

​

מהי אוטונומיה של לומד?

כאשר אני מתייחסת לאוטונומיה של הלומד, אני מניחה שלומדים נוטלים על עצמם את הלמידה בדרכים שונות ומרגישים שותפים אמיתיים לתהליך. הנכונות של תלמידים להפוך לאוטונומיים משתנה על פי הניסיון, הציפיות והביטחון העצמי של הלומד. לכן, עלינו כמורים ליצור סביבה ואוירה המעודדת ומאפשרת צמיחה והתפתחות אוטונומית, ויש לכך מספר דרישות מוקדמות. מעבר לדרישות המוקדמות, חשוב שחלק מן התהליך של התפתחות האוטונומיה ייעשה באופן עצמאי ואינדיבידואלי, ולא באמצעות עבודה שיתופית בקבוצה קטנה או גדולה. גם לפעילות בקבוצת עבודה יש כמובן דרישות מוקדמות, ולכך אתייחס בהמשך.

1. מודעות עצמית - על מנת שתלמידים יוכלו ליטול על עצמם אחריות על חלק מן הלמידה ולפתח או לבחור דרכים מתאימות ללמידה ברמה אישית, עליהם, בראש ובראשונה, להיות מודעים לעצמם. מודעות עצמית פירושה שאדם יכול לבחון באיזו דרך הוא לומד יותר טוב, מה עוזר לו להצליח במטלות לימודיות וכיוב'.

2. ניהול עצמי -  פירושו, היכולת להחליט ולבחור תכנים ספציפיים, להציב מטרות ברורות, לארגן את זמן הלמידה על-פי הנושאים והמטלות השונות וליצור מנגנון או דרכים בהן ניתן לבדוק האם עומדים במשימות.

3. ויסות עצמי או ניווט עצמי - בא על מנת לממש את היעדים שהוגדרו באמצעות הניהול העצמי. לכל לומד יש עוצמות וחולשות, מודעות עצמית מאפשרת להגדיר עוצמות וחולשות אלו וכך לנצל אותן ללמידה. הלומד מנסה לבחור לעצמו מהי הדרך המתאימה ביותר עבורו, על-מנת להשיג את המטרה המסוימת שהוגדרה.

4. אמפטיה לאחר - נדרשת וחשובה לעבודה בקבוצות. האחר יכול להיות חזק או מהיר ממני או להיפך, חלש ואיטי יותר. בשני המקרים חשוב לפתח אמפטיה ורצון להתאים את עצמי לאחרים ולפתח דרכי עבודה משותפות.

5. תקשורת בין אישית יעילה – חשובה כחלק מאמפטיה לאחר. על התלמידים לפתח יכולות טובות לתקשורת בין אישית, כלומר מודעות ותשומת לב לאחר. כך למשל, כדי לשמור על קשרים תקינים בין חברי הקבוצה חשוב לבחור בתקשורת הרמונית ולא בתקשורת אלימה או פוגעת.

6. מוטיבציה ועניין בלמידה והנאה מן התוצרים - למידה דורשת בדרך כלל השקעה ומאמץ. ככל שאנחנו מצליחים להשיג תוצאות בזכות המאמץ, כך גדלה ההנאה מהתהליך והרצון להמשיך ולהשקיע, כלומר המוטיבציה מתעצמת.

7. יזמות בתחום הלמידה - הרמה הגבוהה ביותר של אוטונומיה באה לידי ביטוי כאשר התלמידים הם היוזמים למידת תכנים חדשים, תוך חיפוש נושאים מעניינים ופיתוח דרכי למידה חדשות.
    

בשנת 2018 פירסם אנדריאס שלייכר (מנהל מחלקת החינוך) בשם ה-OECD -   

מאמר על "עתיד החינוך והמיומנויות, חינוך 2030". שלייכר יצא מתוך ההנחה שהמתחילים את חינוכם בשנים אלה יסיימו את הלימודים בשנות השלושים. שלייכר כתב: "על בתי הספר מוטלת האחריות להכין את הבוגרים בעתיד להתמודד עם תנאים של חוסר וודאות כדי שיוכלו לנווט את דרכם בעולם המשתנה. על מערכת החינוך לפתח את היכולות של התלמידים לפעול באופן עצמאי, ולבחור בחירה חופשית תוך פיתוח המטרה של התלמידים לגבי החינוך והלמידה שלהם. אך מעבר להצלחות, חשוב גם לטפח את היכולת להתמודד עם כישלון ודחייה. לכל אלה נחוצה סביבת למידה מותאמת אישית המסייעת להניע כל תלמיד ולטפח את תחומי העניין שלו: סביבה לימודית שבה יוכל תלמיד ליזום תכנים ודרכים ללמידה ולהתנסות גם בהצלחות אך גם בכישלונות".

כל הדברים הללו קיבלו דגש יתר בעקבות תקופת הקורונה בעולם כולו, וההתלבטות לגבי המצב החדש בתהליך. בעתיד ראוי יהיה שנלמד אחד מן השני גם מעבר לגבולות מדיניים.

​

מהי סביבת לימודים מותאמת אישית?

סביבה בה תלמידים ומורים יכולים לחלוק התנסויות למידה שונות ולדון בהן בצורה פתוחה ומחזקת. זו סביבה הבונה מקום לכל תלמיד להביא בפני הקבוצה או המורה את ההתלבטויות האישיות לגבי למידה. סביבה כזו מאפשרת לתלמידים להציע דרכים, ליזום אינטראקציות שונות ולתמוך באחרים על פי הצורך.

סביבה בה גם תלמידים וגם מורים יוכלו לחלוק את התכנון והיעדים שהוצבו ואת מידת ההצלחה או הכישלון שנחלו. דיון פתוח, משתף ומעצים הוא בסיס לעבודה בסביבה כזאת.

סביבה המעודדת תרבות של יזמות וחדשנות. הרצון של תלמידים לשפר יכולות עצמיות והישגים אישיים על פי בחירה אישית. הפתיחות והאפשרויות האין סופיות הן בסיס חשוב בסביבה כזאת, כדי שהיצירתיות, הדמיון וההמצאה לא יתקלו במחסומים.

סביבה המאפשרת שותפות אמיתית בין תלמידים לבין עצמם ובין תלמידים ומבוגרים.
 

אחד האתגרים הגדולים של השנים הקרובות יהיה פיתוח סביבות לימודיות כאלה.
 

כיצד משתנה תפקידם של המורים?

בהסתמך על כל שהזכרתי לעיל, ברור שתפקידם של המורים משתנה. אולי ההגדרה הטובה ביותר במבט לעתיד, היא שמורי העתיד יעבדו קשה על פיתוח ושדרוג סביבות למידה כדי לאפשר ללומדים לצמוח בהן. היכולות שלהם יופנו ליצירת מרחבים בהם התלמידים יוכלו להתנסות, להפעיל ולטפח דרכי למידה המותאמות להם. ובכל זאת, יהיה על המורים לכוון ולאפשר את הפעילות של הלומדים ולהיות שותפים אמיתיים לכל ההתנסויות הפחות צפויות שהלמידים יובילו. גם המורים יחיו במצב של אי-וודאות ושל שינויים אין סופיים. כיצד, אם כן, תתפתח ותימדד המקצועיות של המורים?

1. מורים מתפתחים מקצועית ולומדים בעיקר מהניסיון של עצמם ושל מורים אחרים בסביבתם. לכן חשוב לפתח שותפיות יוצרות בין המורים. מפגשים בתוך תחומי דעת ומעבר לתחומי הדעת, מקום להחלפת התנסויות וניסויים למיניהם וכמובן דיון וניתוח של התנסויות אלה כחלק בלתי נפרד וחשוב ביותר. יזמות מורים תתמקד בעידוד היזמות אצל תלמידים.

2. דיונים מקצועיים של קבוצות מורים יתמקדו בנושאים כגון תקשורת בין אישית טובה בין התלמידים. כמו כן, דיונים רבים יעסקו בהבטחת שוויון בין תלמידים ובעיקר במניעת פערים בין התלמידים, כאשר ההערכה תהיה שונה לגבי תלמידים שונים.

3. המורים ייפגשו בקבוצות עבודה כדי ללמוד את החידושים במדע ובטכנולוגיה במטרה להביא חדשנות ויזמות לסביבה הלימודית המאפשרת שימוש דיפרנציאלי של תלמידים בטכנולוגיה.

4. המורים יפתחו תהליכים לתכנון מודע ומעשיר בסביבת הלמידה החדשנית, הם יבצעו ניסויים בפרקטיקות הוראה חדשניות ובהערכת ההצלחה של הדברים שהם פיתחו. ההערכה תהיה בוודאי בעיקר ליכולות, למיומנויות ולביצועים של עצמם בזמן שהערכת הידע, המיומנויות והיכולות של התלמידים יעברו להערכת עמיתים, כאשר התלמידים יעריכו את יכולותיהם עצמם, ואת יכולתם של חבריהם.
    

מה יהיו השינויים שיחולו במבנה בתי הספר וכיצד אלה מתחברים ליזמות חינוכית?

לאור הנאמר עד כה, בתי הספר יהיו מקומות למידה ופעילות הרבה פחות מכוונות ומתוכננות מראש. תכניות הלימודים יהיו משתנות וגמישות וייבנו יחד עם התלמידים מדי מספר חודשים, כאשר היעדים יוגדרו על ידי התלמידים בשיתוף המורים. כולם, כאמור, יפעלו כיזמים סוכני הלמידה של עצמם ושל סביבתם. המנהל והמורים יתפקדו כמנצחים בתזמורת המנגנת בעת ובעונה אחת יצירות שונות במקומות שונים בבניין. כדי שכל בית הספר יוכל להנות באופן מלא מכל החידושים, היוזמות והפעילויות של הלמידה המתקיימים בבית הספר, יהיה צורך לארגן כנסים ופלטפורמות בהם קבוצות תלמידים יציגו מגוון הישגים ותהליכים הראויים לתשומת לב כללית. כל קבוצה תוכל להציג את הפרויקטים והיצירתיות שלה בפני כל בית הספר. מהלכים כאלה יפתחו את גאוות הקבוצה ואת גאוות בית הספר ויזמנו אירועים בהם תלמידים מפתחים מיומנויות מגוונות.

​

כל מה שכתבתי כאן, כבר מתקיים באופן חלקי בבתי ספר מסוימים ובמדינות או ערים מסוימות. למרות זאת, הדברים נשמעים עדיין כתיאור עתידני, ואכן לא ברור באיזו מידה הוא מדיוק.

מאמר זה מבקש לנסות ולשבור את המסגרות שאנחנו רגילים אליהן ולנסות לפתוח אותן לאפשרויות שונות. ככל שניטיב לשבור מסגרות ולנסות לחשוב אחרת, הרי שנהיה מוכנים יותר לפגוש את העתיד עם כל הלא- נודע שהוא צופן בחובו.

ניסיתי לקחת אתכם, הקוראים, למסע של חשיבה פורצת גבולות ולאו דווקא לניבוי העתיד. יתכן שהדברים ייראו אחרת לגמרי ממה שתואר במאמר זה אך בוודאי הם יראו שונים מהמוכר כעת!